מה זה בכלל סחר הוגן
אם שאלת את עצמך פעם מהיכן מגיע האוכל שלך, כנראה שאת.ה כבר יודע.ת משהו על סחר.
כי פעם, היינו פשוט מגדלות עגבניות – ואוכלות אותן. מכינות מהן ריבה, רסק, מייבשות אותן בשמש, או על חוט, מבשלות אותן עד שהפכו למשחה מרוכזת, מרסקות אותן למיץ. או – לוקחות חלק לשכנה שגידלה חצילים ומחליפות איתה חלק מהעגבניות בחצילים. הכרנו את האוכל שלנו מקרוב, כי עסקנו בגידולו, או כי הכרנו את המגדלים. בשלוש מאות השנים האחרונות, עם המהפכה התעשייתית וצמיחת השווקים, עולם הסחר הפך מאינטימי, קרוב ומוכר למשהו רחוק ולא ידוע, כמעט אפוף מסתורין. לצערנו, כשאנו מפנות את מסך הערפל נראה כי בתוך שרשרת הסחר, יש תהליכים רבים של ניצול.
מהי שרשרת הסחר?
אפשר לדמיין אותה ממש כמו שרשרת מתכת לאופניים, כשכל חלק בה קשור בחלקים משני צדדיו. המגדלות והמגדלים – פעמים רבות במדינות פחות מתועשות ופחות עשירות, קשורים במתווכים, אנשי ביניים שרוכשים מהם את חומרי הגלם. הם קשורים באנשי קשר אחרים שעוסקים ביצוא וביבוא. הם קשורים באלו שמעבירים את החומרים למקומות בהם הם
א. מעובדים וב. נרכשים. המעבירים קשורים באנשי מכס ואלו קשורים ומקשרים לאנשי היבוא בצד השני. משם המובילים, משם למפעלים ולא~נשי היצור, ולמוכרים.
במקרים מסוימים, כמו למשל בקפה ובקקאו (בדומה לזהב וליהלומים) כולןם קשורים גם בבורסה. מקום בו נקנים ונמכרים הפולים (באופן דומה לרכישת מניות) ובה נקבעים המחירים.
סחר הוגן הוא נסיון להפוך את גלגל ההוגנות בשרשרת הסחר, בלי לוותר על הנוחות שהביאו המהפכות התעשייתיות, הטכנולוגיה והמידע. המטרה היא לחזק חוליות שעקב סיבות שונות, בעיקר שקשורות בהיסטוריה עולמית ובפוליטיקה, הפכו חלשות במיוחד. בדר"כ מדובר במייצרים של חומרי הגלם. אותם חקלאיות וחקלאים בדרך כלל באזורים של אמריקה הלטינית, אסיה ואפריקה משקיעים את חייהםן בגידול גידולים שלעיתים ניתן לגדל רק באזורם. ולמרות שזה היה אמור לתת להם יכולת מיקוח, הם למעשה תלויים לחלוטין במה שיחליטו בבורסה, שיושבת –מי יכול.ה לנחש?
נכון – בבריסל, באירופה.
הסחר ההוגן מבקש לתת לחקלאיםות את העצמה חזרה לידיים. לוודא שהם יכולות ויכולים ללכת לשירותים בזמן העבודה, שהם מקבלים ומקבלות שכר הוגן, זמני מנוחה ואכילה, שהםן עובדיםות מספר שעות סביר ביממה, שילדים אינם מועסקים, ושכולםן זכאים גם לימי מחלה ולאפשרות להנות גם מזמן פנוי ואפשרות לחיות מעבר לזמן הגידול. ממש כפי שאנחנו רוצים לקבל ימי חופשה בתשלום, דמי מחלה, הפסקות בעבודה, שיהיו שירותים באזור העבודה שלנו.
עוד היבט של הסחר ההוגן הוא החוזה בינינו לבין הסביבה. כשאנו אומרות בינינו, אנחנו מתכוונות גם לחקלאים ולחקלאיות, לכל א~נשי האמצע וגם לנו הצרכניות והצרכנים. עקרונות הסחר ההוגן מבקשים מכולןם בתהליך הסחר לשים לב לסביבה. להגן עליה, להשתמש במשאביה באופן שוויוני, להקפיד על כל השלבים – מהיצור ועד לעטיפה ולמשלוח. להיות השינוי שאנו רוצות ורוצים לראות בעולם.
בעצם, הסחר ההוגן מאפשר לנו להכיר את החקלאיםות כאילו הם היו השכנה שלנו. ככה כשזה קרוב, אנחנו כמובן נרצה גם עבורםן את מה שאנחנו מבקשים עבורינו – קיום הוגן ועבודה שמכבדת את הקיום שלנו. חיים בכבוד ויד ביד.